מכתב לעצמי
עוד כמה ימים את עוברת בית. עוזבת בית בו חיית מעל ל 26 שנים.
המילה בית קטנה, אבל היא מחזיקה בתוכה שנים של בנייה מלאים – זכרונות, רגעים משמעותיים, חוויות טובות ופחות וטווח עצום של רגשות. והמעבר הזה הוא מעבר לא פשוט. זה שינוי משמעותי – כן, ברור שלטובה.
אבל יחד עם החדש והטוב, אני רוצה לתת מקום גם לחששות ולרגשות הפחות פשוטים בזמן שאני נפרדת.
החיים מלאים בשינויים ואני מרגישה שאני בשנה של שינויים כל כך גדולים, ואני מודה, חלקם מפחידים.
וכמו הרבה אנשים באמצע החיים, גם אני מצאתי את עצמי מול שינויים גדולים שמבקשים ממני לעצור, להקשיב, ולהבין מחדש את הדרך שלי.
אז בתוך כל זה אני רוצה לפנות לעצמי, לגלית בת ה 16 ולאורך השנים ועד לגלית של היום, ולהגיד לה כמה דברים על הדרך שעברה.
הרבה שנים שהייתי מאד קשה עם עצמי והיום אני במקום אחר.
ובדיוק מהסיבה הזאת אני מבקשת להקשיב לי לרגע. ממקום של חמלה.
ואני מבקשת להחזיק את היד לרגע, ולהראות לעצמי את הדרך שעשיתי, ואת הדרך שעוד מחכה.
מכתב לעצמי
הי את. לפעמים אני חושבת עליך לאורך השנים. על הילדה שהעולם היה גדול עליה, על הצעירה שהיו לה מלא שאלות ושחיפשה תשובות. על האישה שרצה קדימה בלי לעצור, ועל זו שלמדה לאט לאט להקשיב לעצמה.
אני מסתכלת עלייך היום, על כל מה שעברת ולמדת ומבינה שהחיים לא היו רצף של החלטות נכונות או שגויות. הם היו מסע.
מסע של שינוי, של תקווה, של דרך שנפתחה, של למידה, של דרך שנבנתה ומשתנה.
של יחסים עם העולם, עם המשפחה, חברים וגם יחסים עם עצמך שנבנו צעד אחרי צעד.
גלית בת ה 16 - צעדים ראשונים בעולם גדול מדי. את זוכרת את זה?
הכל בחיים היה נראה והרגיש לך גדול מדי והלב לא הצליח לעכל.
לראשונה יצאת מרמת חן ועברת לתיכון רחוק מהבית. עולם חדש, אנשים חדשים, התמודדות ראשונה לבד בסביבה לא מוכרת.
משם הגיע הצבא.
העולם הפך לבריכה ענקית, פתאום המסגרת העוטפת של הבית ובית ספר נפתחה עוד . כל כך הרבה אפשרויות והתלבטויות.
הצבא הציע תפריט ממנו התבקשת לבחור מה תעשי בשנתיים הקרובות.
אבל איך בכלל בוחרים מסלול, ועל מה זה ישפיע?
לראשונה התמודדת עם החלטות שנראו כמשנות חיים.
זכית בזוגיות נפלאה שהתחילה בצבא ותמשיך עוד כשלושה עשורים.
אהבה משמעותית. בן זוג שאיתו גדלת כל חייך הבוגרים ויחד צעדתם, התרגשתם, בניתם והתמודדתם עם כל מה שהגיע.
אני רוצה להגיד לך משהו: למדת שלמרות החשש ביציאה החוצה אל הלא המוכר, הכל הסתדר לטובה.
הכרת אנשים חדשים, התנסית בחוויות חדשות וצלחת אותן. הדרך נפתחה לאט, צעד אחרי צעד.
והצעדים הראשונים האלו בחיים היו חלק מהגדילה שלך. ועד כמה שהם נראו מפחידים, הם גם אלה שתרמו לגדילה שלך ולהתפתחות שלך כבחורה צעירה.
ותראי – כבר אז היית אמיצה יותר ממה שחשבת שאת.
גלית בת ה 20 - בחירות ראשונות של 'גדולים' ודרך חדשה
השתחררת מהצבא ויצאת לחיים של הגדולים ממש, החיים האמיתיים.
והתחושה לרגעים היתה כמו שאת עומדת בקצה צוק מעל תהום ומביטה למטה.
היתה שם גם התרגשות אבל גם פחד.
כי פתאום לא היה את ה'תפריט' הזה ממנו אפשר לבחור.
כי פה אף אחד לא חיכה לך עם הצעות או תשובות.
הכל היה פתוח ועם זה באו השאלות: איך יודעים? איך מחליטים? לאן פונים?
אבל מהר מאד יצאת לדרך, סללת נתיב.
התחלת עם האוניברסיטה. בית הספר של הגדולים.
אבל איך יודעים בכלל מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה?
והנה את מדריכת טיולים, והנה את דיילת אוויר באל על. טסה וחווה את העולם הגדול על מלא.
לפתע נפרשות לרגלייך ניו יורק, בנגקוק, פריז, לונדון ועוד.
שנה אחרי אתם שוכרים דירה ואתם חיים יחד את החיים וחווים אותם על מלא.
ויש עבודה אמיתית, ויש משכורת, דירה, ממש חיים והתחייבויות של גדולים. הדבר האמיתי.
כל כך הרבה בחירות היו שם בדרך.
ואת יודעת, הבחירות שלך לא הגדירו אותך. את הגדרת אותן.
שום החלטה לא הייתה סופית. הקריירה תשתנה, הזוגיות תשתנה, וכך גם את.
וההתפתחות והשינוי הם כאלו שנבנו על דרך, על התנסות ולמידה.
גלית בת ה 30 - בנייה, קריירה ומשפחה
איזה עשור מטורף. העשור שבו רצת קדימה. החיים זרמו והתקדמו.
הקמתם בית ומשפחה לתפארת עם שתי ילדות נפלאות ואי אילו חתולים.
השלמת תואר ראשון והצטיינת בשני, מה שהיה מקפצה לקריירה כל כך משמעותית.
בעשור הזה הוכחת לעצמך שאת יכולה. על מלא.
גלית בת 40 - התפתחות מקצועית ואישית נוספת והקשבה פנימית
הכל היה שם: בית, משפחה, קריירה. הכל שייט והתקדם במסע החיים.
גידלתם ילדות לתפארת. הן צמחו להיות נשים רגישות, חכמות ועצמאיות.
אבל משהו בחיים ביקש ממך תוספת. זה התחיל עם רכיבה על אופני שטח ובהמשך ירדת מהם והתחלת לרוץ.
והמשכת לרוץ עד היום.
את בחרת לקחת גם את הריצה כמסע חיים בכל הרמות.
האתגר לא היה רק פיזי. הוא בהחלט היה מסע של היכרות עם עצמך:
התמודדת בדרך עם פחדים ואתגרים לא שגרתיים.
ככל שגברו הקילומטרים למדת לראות את היופי שמסביב, להתחבר לטבע ולקבל מהעשייה הזאת אנרגיה.
למדת למצוא את השקט גם בתוך המאמץ והאתגר.
בנוסף, עוד משהו קרא לך מבפנים וביקש להתפתח ולגדול.
יצאת שוב ללימודים, הפעם – אימון אישי (קאוצ'ינג), שינוי משמעותי באמצע החיים – הרגשת ששוב הגעת למקום הנכון:
גם מהמקום של ללמוד עליך ועל העולם דרך זוויות מבט שהרחבת על משימות החיים: קריירה, אורח חיים, משפחה ועוד. וגם דרך התמחות והעמקה בתחומים כמו אימון יחסים, תחום שפתח לך הבנה רחבה ועמוקה יותר על קשרים, על תקשורת, וגם על עצמך.
ולאחר התמחות ארוכה התחלת לעבוד כמאמנת אישית והסיפוק העמוק שהתחלת לשאוב מהתרומה שלך שם, ריגש אותך.
גלית בת ה 50 פלוס - שינוי, אומץ והתחלה חדשה
השנים האחרונות הביאו איתן כאפות לא פשוטות.
מצטערת, אני לא אייפה לך את המציאות, את לא אחת שאוהבת שמייפים לך.
עם הגעת הקורונה את חווית לראשונה בחיים פיטורים ממקום אהוב שהיה בית כמעט 3 עשורים.
עברת גירושים. כן, לא כך דמיינת שיהיה סוף הסיפור.
עזבת מבחירה עבודה אהובה ששגשגת בה. עשית את זה כשהרגשת שמיצית וביקשת להתקדם הלאה.
וקפצת מרצון באמצע החיים לאוקיינוס ענק כשהחלטת להיות עצמאית ולהפוך את האימון האישי לדרך חיים.
ואת עדיין שם, באוקיינוס.
בשלב הזה של החיים שלך יכולת להישאר בנוחות, אבל בחרת אחרת.
ואת שוחה במרץ, מפלסת את דרכך. זה לא פשוט, אפילו מאתגר וקשה.
אבל היי, את רגילה ל'קשה', זאת השפה שלך.
ואת ממשיכה ללמוד ולהעמיק את הדרך שלך כמאמנת שמלווה אנשים, ואת ממשיכה לרוץ ולהכניס עוד אנרגיה לחיים, ממשיכה להתפתח ולהתקדם בדבקות ובתשוקה ועם המון אמונה.
וכן, את לפני עוד מעבר משמעותי עבורך, לעזוב בית בו חיית כמעט שלושה עשורים.
המעבר הזה הוא לא רק שינוי שסוגר תקופה, הוא גם התחלה חדשה: פיזית, רגשית ומקצועית.
ואני יודעת שאת כל זה את מחזיקה על הכתפיים שלך. וזה לפעמים מרגיש כמו משא כבד.
גלית – קחי נשימה עמוקה ותקשיבי:
את לפעמים מרגישה שההתמודדות שלך היא כמו לשחות לבד באוקיינוס עצום, וזה מפחיד.
אבל את לא לבד. ועוד משהו, שימי לב, זה לא מפחיד אותך כמו פעם.
אני מבקשת שתקשיבי לי ותקשיבי לי טוב
תסתכלי בלבן של העיניים על המסע שלך.
כל מה שצברת היה נכון והיה לו תפקיד.
למה שהיה טוב ולמה שהיה טוב פחות.
התקדמת בחיים עם עשר אצבעות, לב, נשמה ומחשבה.
וההחלטות שאת עושה היום הן ממקום של הקשבה עמוקה לכוחות וליכולות שאת יודעת שיש לך אי שם בפנים.
וגם אם לפעמים הדרך מרגישה לא בטוחה, עברת כבר אי אילו שבילים מאתגרים בחיים.
והדרך שלך אף פעם לא נגמרת – היא מתעדכנת.
את ביקשת והזמנת את השינוי בקריירה, וגם אם הוא היה מפחיד, הוא מעניין, הוא מפרה, הוא ממלא ומרגש אותך.
והמעבר לבית חדש יהיה שם מהכל. זאת עוד חוויה חדשה.
וכמובן שלא אגיד לך את הקלישאה: 'משנה מקום משנה מזל'.
גם כי את לא אוהבת קלישאות, וגם כי את לא אישה שמחפשת מזל.
את אישה שמייצרת את הדרך בה את צועדת, בדרך שאותה את בוחרת.
גם אם היא קשה. זאת הדרך שלך.
וכן, את היופי והטוב שאת יודעת למצוא סביבך, את תמצאי בכל מקום.
ואם לא תמצאי תמשיכי לחפש את הדבר המדויק לך.
ועוד משהו. יש חוט מקשר שעובר כרצף בחיים
בכל גיל היו שאלות
בכל גיל רצית לדעת הכל
בכל גיל חששת בדרך להחלטות.
אבל למדת שאין דרך אחת נכונה.
בכל גיל למדת שהדרך מתפתחת תוך כדי תנועה ויש שינויים.
והשינויים מושפעים גם ממך וגם ממה שמסביב, שלא תמיד בשליטתך.
וזאת כנראה דרך החיים.
והיום בגילך את נושאת איתך ניסיון חיים עשיר, של חוויות, יכולות, ידע וכל מה שאת זקוקה לו כדי להמשיך ולהתקדם בדרך שלך.
אז תמשיכי להקשיב לאהובייך ולעצמך
את יודעת הרבה, אולי לא הכל. אבל מי יודע הכל?
אז יאללה, תעשי את מה שאת יודעת, כמו שאת תמיד, ותתקדמי.
וגם לך, שקורא.ת את המילים האלו. אם הגעת עד לכאן, תודה לך.
ואם את או אתה נמצאים בתקופה של שינוי או מעבר, אולי מצאתם חלק מהדרך שלכם בתוך המכתב הזה.
ואם תרצו לכתוב את המכתב שלכם ותבקשו ליווי בדרך שלכם, אני כאן.


