מתי בפעם האחרונה התחרית בעצמך?

החלום על השתתפות במירוץ רב יומי של 72 שעות הוא חלום של חודשים רבים. מירוץ באורך הזה הוא יחסית נדיר, אלא אם רוצים לטוס לקצה העולם. לאחר חיפושים, נפל הפור על מירוץ וותיק בניו יורק. אבל תכנונים בנפרד ומציאות בנפרד. מה לעשות, יש עוד גורמים שמשפיעים על ההחלטות שלנו: עומס בעבודה, פציעה ועוד. מפה לשם, המאמן קובי דיבר עם חבריו בדרא”פ שמארגנים מירוצים ונמצא מירוץ בחודש יוני. נקבע היעד!

המשכתי בשגרת האימונים, יצרתי קשר עם המארגנים ולהפתעתי גיליתי את הדבר הבא: השנה הם מארגנים מספר מירוצים, אבל מפה לשם, מספר המשתתפים במירוץ שלי מועט. מועט מאד. מועט עד כדי כך שלמעשה ניתן לומר שאני אתחרה כמעט רק נגד עצמי.

מתי בפעם האחרונה התחרית בעצמך? אני עומדת לפני אתגר גדול מתמיד, ארוך מתמיד ואני מבינה כי בגדול – אני שם ‘לבד’. אמנם חלק מהמשפחה שלי יהיו איתי והמאמן יהיה מחובר בשלט רחוק כשצריך. אך עדיין, אני ‘לבד’ על המסלול.

אבל מה המשמעות של זה? הרי היה לי ברור עוד לפני נרשמתי למירוץ, שהיעד שלי במירוץ הוא טווח הקילומטרים אליו אני מכוונת. אז מה זה משנה אם יהיה עוד רץ אחד במקצה שלי או יהיו 100 רצים?

עד היום במירוצים הרב יומיים בהם התחריתי, היה לי את הלוקסוס לבחור מירוץ שאני מתחברת לסביבה ולנוף בו המירוץ מתקיים. בנוסף, כמות המשתתפים היתה גדולה ולכן נהניתי מסוג של אנרגיה אנושית שקיימת מסביב. בהתנהלות במירוץ בשטח קטן, הנערך על פני זמן רב, מעבר לניהול הריצה ולהתקדמות שלי ול’תחרויות’ שיצרתי לעצמי עם רצים אחרים, מצאתי תמיד נחת בנוף האנושי – בדיאלוג רגעי עם רצים אחרים מכל העולם. 
דמיינו מירוץ ארוך, הגוף והנפש כבר עייפים. לילה והכול שקט, או שיא החום בצהרי היום ואתה במלחמה של עצמך, ואז נשלח אליך חיוך או מבט מחזק של שותפות. אתה לא לבד! ברגעים כאלו, אני יודעת שיש עוד מישהו שם איתי באותה המשימה. אז זהו… לא יהיה לי את זה.

אז… עוד חודש, אני אצא למירוץ המאתגר והארוך בחיי. מירוץ שקשה לי אפילו לדמיין אותו. בו ההתמודדות שלי לא תהיה ‘רק’ התמודדות פיזית עם מירוץ הנמשך על פני 72 שעות… עם המרחק המאתגר אליו אני מכוונת… עם ההפתעות שמגיעות תמיד. הפעם זו תהיה ההתמודדות הכי מזוקקת שאני יכולה לדמיין – שלי עם עצמי.
אז… מתי בפעם האחרונה התחרית עם עצמך בעצמך?

15 מאי 2019

רוצים לקרוא עוד? מאמרים נוספים

למה את רצה?

אני חושבת שמעולם לא התעכבתי להתמודד ברצינות, בכנות ולעומק עם התשובה לשאלה הקטנה גדולה הזו – למה אני רצה. הרי ברור לי שהריצה עבורי היא

קרא עוד »

מֵעֵבֶר לגיל המעבר

מאז ומעולם לא ייחסתי חשיבות לגיל שלי. ככה התנהלתי בכל בגרותי, עד יום הולדת 49. סביב יום ההולדת הזה התחילה לעלות מחשבה ש'התיישבה' עלי ולא

קרא עוד »

על חֶמְלָה וחיות אחרות

חֶמְלָה – רַחֲמִים, רֶגֶשׁ שֶׁל אַהֲדָה וְרָצוֹן לַעֲזֹר לַזּוּלָת בְּצָרָתוֹ. האם יש בכם חֶמְלָה כלפי עצמכם? חכו שניה, עוד מעט נחזור לחֶמְלָה. הריצה הפכה עבורי

קרא עוד »